סיכום הכנס הראשון בנושא הוראת המשפט העברי

יותר מעשרים מרצות ומרצים למשפט עברי, מפקולטות שונות בישראל, התכנסו בכ"ג בטבת תשע"ה, 14 בינואר 2015, במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן לכנס בן חמש שעות על הוראת המשפט העברי. הכנס נערך בחסות ובמימון של המוסד המארח והאיגוד הבינלאומי למשפט עברי (The Jewish Law Association).

 מדובר בכנס פורץ דרך, שכן הוראת המשפט העברי – בניגוד למחקרו של המשפט העברי או לשאלת שילובו במשפט הישראלי – לא זכו עד כה לכנס מחקרי וכמעט לא היו בשיח של האקדמיה המשפטית הישראלית, הן בשיח הפנימי של המרצים למשפט עברי והן בשיח שבינם לבין דיקני הפקולטות למשפטים שם הם מרצים.

במושב הראשון סקר פרופ' עמיחי רדזינר מאוניברסיטת בר אילן באופן מרתק את ההיסטוריה של הוראת המשפט העברי למן ישיבתו של "רב צעיר" (הרב חיים טשרנוביץ) באודסה, דרך בית הספר המקצועי למשפט וכלכלה שהקים המנדט הבריטי ועד לשלושת המוסדות בישראל שמיסדו את הוראת המשפט העברי: אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בר אילן. בהתבסס בין השאר על מחקר ארכיוני במסמכים, פרוטוקולים, סילבוסים ומכתבים שנכתבו על ידי אנשי התקופה, חשף עמיחי את המקורות לגישות השונות להוראת המקצוע ולמעמדו של המשפט העברי במשפט הישראלי וכן את הקשרים שבין הביוגרפיה האישית של המורים, שיקולים מוסדיים וגורמים נוספים לבין הוראת המשפט העברי.

עמוס ישראל, פוסט דוקטורנט בבר אילן, הציג ממצאים ראשוניים של מחקרו על הוראת המשפט העברי, המבוצע כרגע בין היתר על סמך סקר בקרב המרצים והמרצות. הסקר מבקש לתעד שינויים בהיקף ההוראה, במתודות ובעזרים שבהם נעשה שימוש, לנתח את מטרות ההוראה ולהשוות סילבוסים של הקורסים הניתנים על ידי מרצות ומרצים שונים. עמוס העלה רעיונות למחקר עתידי בנושאים נוספים, כגון הציפיות של הסטודנטים מהקורס במשפט עברי ותגובותיהם בעקבותיו, בחינת מידת השימוש של בוגרי הפקולטות למשפטים במשפט העברי בהמשך דרכם המקצועית וכדומה. התכנון הוא להרחיב מיזם זה ולערוך מחקר מקביל גם לגבי הוראת המשפט העברי בארה"ב, בשיתוף פעולה עם פרופ' סם לווין מאוניברסיטת פפרדיין. מחקר כזה חשוב כמובן עבור המרצים בארה"ב, אך הוא עשוי להעשיר גם את המחקר בנושא זה שייערך בישראל ולאפשר מחקר משווה בין הוראת המשפט העברי בישראל לבין הוראת המשפט העברי בארה"ב.

החלק השני של המושב הראשון היה "שולחן עגול" של המרצים והמרצות למשפט עברי. ד"ר אבישלום וסטרייך מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים  ניהל את הדיון. הוא הזמין בתחילה את המרצות והמרצים לספר על מעמד הקורס "מבוא למשפט עברי" וכן על תכניו ומטרותיו. בסבב השני נידונו מתודולוגיות, אידאולוגיות וסוגיות נוספות שעלו בסבב הראשון. בין השאר נידונה ההתלבטות, מה צריכה להיות הגישה שעל בסיסה יש ללמד את הקורס במשפט העברי: גישה תורת משפטית, גישה הרואה את המקצוע כחלק ממדעי היהדות ונעזרת במחקר התלמודי, גישה היסטורית או גישה פרקטית-יישומית. כמובן, ניתן לשלב בין הגישות הללו.

לאחר הפסקה של ארוחה קלה, החל המושב השני בנוכחות של יותר משלושים משתתפים: פורום דיקנים משש פקולטות למשפטים – המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, מכללת נתניה, אוניברסיטת בר אילן, המרכז הבינתחומי (סגן הדיקן), המסלול האקדמי - המכללה למנהל והאוניברסיטה העברית בירושלים.

המושב נפתח בהרצאתה של שופטת בית המשפט העליון, פרופ' דפנה ברק-ארז, שכיהנה אף היא בעבר כדיקנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. כבוד השופטת ברק-ארז הציעה דרך שלישית לשימוש במשפט עברי במשפט הישראלי – דרך הנמצאת בין דרכיהם של הנשיא (בדימוס) ברק לבין המשנה לנשיא מנחם אלון ז"ל. ההצעה היא להתמקד בטקסטים (ולא בערכים מופשטים) שהם טקסטים יהודיים בהגדרה רחבה של מושג זה, כדי לחלץ מהם ערכים ועקרונות ברמת הפשטה בינונית. מצד אחד, דרך זו אינה אימוץ של הוראות פרטניות מן המשפט העברי ומצד שני יש בה כדי לקשור את הפסיקה הישראלית לתרבות ולהיסטוריה היהודיים. השופטת הביאה דוגמאות לשיטתה מתוך פסיקתה ודנה ביתרונות ובחסרונות של יישום גישתה בשיפוט, במחקר ובשיח הציבורי בישראל.

לאחר ההרצאה פתח פרופ' רון קליינמן מהקריה האקדמית אונו ויו"ר הוועדה הישראלית של האיגוד הבינלאומי למשפט עברי, את פאנל הדיקנים. הוא ביקש מהדיקנים להציג את עמדותיהם לגבי הוראת המשפט העברי. הדיקנים הציגו  עמדות שונות, הן ביחס לפקולטות שלהם והן ביחס למעמד המשפט העברי בבתי הספר למשפטים, במשפט הישראלי ובתרבות בישראל. הדיקנים התייחסו בין השאר לדיון שהתעורר בחלק מן הפקולטות למשפטים לגבי מעמדם של הקורסים במשפט עברי. הם הציגו את האילוצים והאתגרים שבפניהם עומדות הפקולטות, המשליכים גם על הוראת המשפט העברי (בעיקר ביחס למשקלו של הקורס בתוכנית הלימודים). עם זאת, הייתה תמימות דעים בין כל הדיקנים שלקורס במשפט עברי יש חשיבות מיוחדת, בשל תפקידו החשוב בעיצוב זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, וכי הוא חיוני לצורך החיבור של החברה הישראלית למורשתו התרבותית של עם ישראל. כן הוסכם על כולם כי הקורס במשפט עברי חייב להישאר כקורס חובה בפקולטות למשפטים. אחדים חששו כי אם הוא יהפוך לקורס בחירה – כמעט ולא יבחרו בו והוא ייעלם.

הדיקנים הביעו את הערכתם לקיום הכנס ואת החשיבות שהם רואים בקיומו. נשמעה אף הערה על כך שבשיח האקדמי שמחוץ לפקולטות למשפטים כמעט ואין דיון מסודר בהוראה המשפטית, בתכניה ובמטרותיה, גם לגבי מקצועות אחרים מלבד משפט עברי.

הכנס הוא פרי שיתוף פעולה בין המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן והאיגוד הבינלאומי למשפט עברי. המארגנים היו ד"ר אבישלום וסטרייך, ד"ר עמוס ישראל פליסהואור ופרופ' רון קליינמן. סוכם כי הכנס הבא יתקיים אי"ה בשנת הלימודים הבאה בקריה האקדמית אונו, באירוחו של פרופ' רון קליינמן.  אנו מקווים ליצור מסורת של כנסים שנתיים בנושא הוראת המשפט העברי לשם שיפור ההוראה ולצורך חשיבה משותפת של מורות ומורי המשפט העברי על הוראת המשפט העברי. 

JSN Solid template designed by JoomlaShine.com